דזינדזינכאשווילי נ' מאפיית דוידוביץ ובניו בע"מ ואח'

החלטה

המבקש עותר לפטור מתשלום הפקדת עירבון להוצאות המשיב מס' 2 בהליך הערעור.

הבקשה נתמכת בתצהירו של המבקש ונטען בה לקושי כלכלי ולבעיות בריאות.

לדברי המבקש, הוא מתקיים למחייתו מהבטחת הכנסה, אשתו אינה עובדת ולו אין כל רכוש.

כן טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים.

בקליפת האגוז אציין כי מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא אשר ביטל פסק דין בתביעה לנזקי גוף שהגיש המבקש ואשר ניתן בהעדר התייצבות המשיב מס' 2 .

עניינה של התביעה באירוע מיום 27.1.98 בשל מעשה תקיפה שביצע המשיב מס' 2, לטענת המבקש.

המשיב מס' 2 מתנגד לבקשה.

דיון והכרעה

בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק – על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק- על 2001(1) 1322).

על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד – העדר יכולת כלכלית, והשני- כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק – על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק, תק – על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, תק- על 99(3) 115).

בנוסף, על המבקש פטור מעירבון להראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני (טרם פורסם, 23.3.1995, בש"א 220/88 שרייר נ' נקש (לא פורסם, 11.10.1988)).

מן הכלל אל הפרט

המבקש לא צירף אסמכתאות אשר יכולות ללמד על מצבו הכלכלי, מלבד אישור בנק מיום 30.5.08.

בבקשה אין הבהרה כלל ועיקר מדוע המבקש אינו יכול להסתייע בקרוביו לצורך גיוס כספי העירבון.

כמו כן, המבקש לא מסביר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי, חרף מצוקתו הכלכלית הנטענת.

ומכאן אתה למד כי אין מקום להיעתר לבקשה, במתכונתה המלאה.

דומה כי גם סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים, עת בית משפט קמא נימק החלטתו מדוע אין להותיר על כנו פסק דין המורה על פיצוי בסך 688,700 ₪, שניתן בהעדר התייצבות.

דא עקא, שלנוכח מצוקתו של המבקש, הגם שאין בה כדי להיעתר לבקשה במלואה, ובשים לב לבקשת רשות ערעור שם מלין המבקש על כך שהחלטת בית משפט ניתנה לאחר שהחלטה אחרת באותו עניין נדחתה, מצאתי להעתר חלקית לבקשה ולהעמיד את דמי הערבון על סך 3,000 ₪.